top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תיוגה על הדק - מיכל ארגוב

ימי קורונה

כמה מילים מהלב בימים המוזרים האלה...

אנחנו מעמיקים לתוך המצב החדש בו אנו נמצאים... ההנחיות משתנות מיום ליום, וחוסר הודאות ממשיך וגואה ואיתו גם גלי החרדה. אבל יש לי הצעה:

ההצעה שלי, היא לקחת מרחק מהחדשות שאינן מחדשות, להסתכל קצת רחב יותר, ולבדוק מה באמת חדש.

לשים ♥ ולהתחיל להתבונן - אולי אנחנו מתחילים להתרגל? לזה שהשינויים תכופים, ועצם ההשתנות היא הדבר היחיד הקבוע? אולי דפוסי המחשבה שלנו, הרגילים לתכנן קדימה, משתנים גם הם ועוברים להסתכל על כאן ועכשיו?

ואם נסתכל רחב, אולי נוכל להבחין שקורה פה משהו גדול, השתנות יקומית שהתחילה אנרגטית במעבר לעידן חדש כבר לפני יותר מעשור-שניים, ועכשיו אנחנו כבר בפועל בתוך העידן החדש. היקום משתנה מטבעו - תופעות הטבע העוצמתיות הן חלק מהאינרציה של היקום. קרו בעבר ויקרו גם בעתיד. It's not about us, אנחנו פשוט חלק מזה.

ברמה האנושית, זו הזדמנות לשינוי מהותי של בני האדם שאנחנו. למעבר אנושי לדרך פעולה מתוך הלב. מתוך אחדות וחיבור בין הכל להכל - ממש מה שאנחנו מתאמנים עליו בכל פעם שאנחנו נפגשים. הזדמנות לאזן את עצמנו, להתאזן עם כדור הארץ ועם היקום בתוכו אנו חיים.

ונכון, יחד עם זה המחיר מפחיד. ומי ייתן והמחיר האישי לא יהיה כבד מנשוא... והלוואי שלא אצטרך לבדוק אם אני יכולה לראות את הדברים כך גם ברגע ממש קשה.

אבל אין לי דרך לדעת. וכל שאני יכולה לעשות הוא להאמין ולקוות, ולחיות. ולנשום. את הרגע הזה, כפי שהוא כרגע. כמו שאמא שלי תמיד היתה אומרת: "נחיה ונראה".... ♥


28 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page